אנחות – מי קונה?

היום היה לנו בקבוצות סבב כזה. כל אחת נאנחת את האנחה שלה. בתשומת לב אנחנו מקשיבות לסיפור של האנחה. חשות בגוף שלנו את תנועת הכתפיים המתרוממות ונוחתות, את התהייה שבגלגול הגבות, את רפרוף השפתיים והנשימה המתרחבת (או לפחות זו המנסה), את הקושי.
היום היה לנו בקבוצות סבב כזה. כל אחת נאנחת את האנחה שלה.
בתשומת לב אנחנו מקשיבות לסיפור של האנחה. חשות בגוף שלנו את תנועת הכתפיים המתרוממות ונוחתות,
את התהייה שבגלגול הגבות, את רפרוף השפתיים והנשימה המתרחבת (או לפחות זו המנסה), את הקושי.
אנחנו נאנחות יחד אתה.
כיף להיאנח יחד.
יש מי שמעידות על עצמן: אני לא יודעת להיאנח.
יש מי שנבהלות: שאני אאנח?!?
יש מי שאנחה עבורן מתפרשת כביטוי לכאב. מעלה אצלן פצע ילדות או זיכרון עצוב.
יש אנחות שתקועות בחזה, יש כאלה שנמלטות מהפה ללא משים ועוטה אותן מבוכה גדולה.
יש חרישיות ללא קול ויש אמיצות עם קול גדול.
יש אנחות ממש פיציות, כאלה שעושות טובה לאנושות, ויש שמפציעות באיטיות והן גדולות ונדיבות.
יש מזויפות ויש כאלה שרוצות להצחיק או למצוא חן.
אבל יש אנחות שמחות ואותן אני הכי מחבבת. הן לא נבהלות להיות אנחות. לא חוששות להפציע במרחב הציבורי. הן כאלה שמביעות רגשות של נחת, התרוממות רוח, סיפוק וכאשר האויר ננשף החוצה לגמרי – הן משאירות חותם של הקלה גדולה.
כל האנחות כולן תופסות את מקומן של המילים ואוי לו למי שיעצור בעדן.
אני אוהבת להיאנח. זה בשבילי לנשום עמוק ומכל הלב ולא מפחיד אותי להפיק קולות מוזרים גם כשחלק מחברי הקהילה מסביבי נזעקים לבדוק את הדופק שלי וחלקם מתחננים על נפשם.לעולם אזכור שבשנת ההכשרה הראשונה שלי בריו אביירטו (שיטה התפתחותית בתנועה) הנשימה שלי חשבה שתסתדר בלעדי.
היא תמשיך להיות עצורה וחנוקה ואני אוכל באמת להשתחרר ולהתהולל בריקוד כרצוני.
היום נאנחתי הרבה. בכוונה, עד שקיבלתי סחרחורת ברגליים.
והי , רק לידיעה – אנחות זה לא גניחות, ברור ?!? זה בשיעור אחר…

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד