חמלה/אביבה שוקר

תחילה היה כעס גדול. כעס בלתי נשלט. כעס על עצמי. כעס על היקום. כעס על כל מה שבשליטתי או לא. עם הזמן, כשאפשרתי לכעס לבעוט ולחיות, אט אט הוא שינה צורתו והפך לחמלה. בתוך החמלה כבר הרגשתי נפלא. 

בואי חמלה
עכשיו את אורחת שלי,
אפנק את גופך הנקי
שיכיל עוצמתך
להשקיט כעסים על עצמי.

בואי חמלה
עכשיו את בשר מבשרי,
אשקה צמאונך הבריא
שיספוג לרוויה
את דמעות תוגתי.

בואי חמלה
עכשיו קיומך בקרבי,
אזין תשוקתך לשקט פנימי
שירגיע כל פחד
מאי וודאות עתידי.

בואי חמלה
אפנה לך מקום בלבי,
מקום שקט ופלאי
שישמור על כוחך
להפיץ את אורך מתוכי .

תחילה היה כעס גדול. כעס בלתי נשלט. כעס על עצמי. כעס על היקום. כעס על כל מה שבשליטתי או לא. עם הזמן, כשאפשרתי לכעס לבעוט ולחיות, אט אט הוא שינה צורתו והפך לחמלה. בתוך החמלה כבר הרגשתי נפלא. 

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
2 תגובות
  1. נעמי קהת הגב

    תודה יקרה
    תזכורת כה חשובה לכולנו.
    בואי חמלה.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד