להתחבר מחדש לחיים

שמעתי את קולו מעבר לקו, קול של גבר בוגר ובשל, אחד שיודע משהו אודות החיים ואודות עולמו, צליל קולו התנגן באוזניי כשירה, משפטיו היו מסודרים בהטעמה וגם מילותיו נהגו בתדר נפלא, הקשבתי לו בנוכחות מלאה.
הוא פתח וסיפר “אשתי נפטרה לפני כ- 3 שנים, היינו נשואים כ- 40 שנה, הייתה לנו אהבה גדולה, נולדו לנו 2 ילדים מקסימים שכעת בגרו והפכו להורים, נסענו לטיולים, רקדנו ריקודי עם בילינו עם משפחה וחברים,היינו מאושרים וחיינו את החיים בכל המובנים, החיים חייכו אלינו ואנחנו חייכנו אליהם בחזרה. היינו בטוחים שכעת כשהגענו לגיל 60, נתרווח ונהנה מהחיים.
ואז הגיעה הבשורה המרה מכל, המחלה שמכריעה לחיים או למוות, הגיעה אל פתח ביתנו והפכה לגמרי את מציאות חיינו.”
שמעתי את נשימותיו הקלות מעבר לקו, “אני לא יודע מה לעשות”, שמעתי את היסוסו, את חוסר החלטיותו, “אני מרגיש בודד, אני חוזר הביתה ומרגיש את חסרונה של המשפחה בשיא העוצמה, חבריי הקרובים ובני המשפחה עסוקים בחייהם,וכעת, אני רוצה ליצור משהו חדש בחיי, מרגיש שאני עדיין צעיר ותוסס וחשוב לי לבנות לעצמי מערכת יחסים טובה ונעימה עם אישה שתהיה בראש שלי”
“למה אתה מתכוון שתהיה בראש שלי” החזרתי אליו שאלה?
תראי אני כבר מעל גיל 60, אני פעיל מאד אני אוהב לרקוד לראות סרטים להנות מזמן איכות ושמחה עם מישהי שתהיה לי כחברה, כי זה הזמן שבו אני מרגיש משוחרר מגידול הילדים, מעול של פרנסה ובא לי להיות קליל ולהנות מכל שנייה.
מצד שני, חשוב לי לשמור על חווית החיים שבה אשתי עדיין כאן איתי בליבי לצידי, כאמא כסבתא כמי שהייתה נוכחת בחיי 40 שנה, עם משפחתי עם ילדיי ונכדיי, חשוב לי שכל העולמות הללו יתמזגו ובת זוגי העתידית תהייה שותפה לחוויה וחלק מכל החבילה השלמה. מה את אומרת זה נשמע לך מוגזם? או שאולי זו ציפיה בלתי אפשרית להגשמה?”
אתה מבקש לעצמך חווית חיים חדשה, שונה לגמריי ממה שהיית רגיל אליה בעברך? אני זורקת לעברו את השאלה,“כן בהחלט, הבנת היטב, אני רוצה מערכת יחסים שארגיש בה חופש להיות מי שאני, לממש את התחביבים ואת האהבות שלי, כחבר וכשותף לאישה שמרגישה ורוצה להתפתח ביחד איתי.
“אחרי תקופה ארוכה שבה הייתי עסוק בעצמי, אני מרגיש כעת, בשל לקשר זוגי, אחרי שהבנתי שאתרי ההכרויות האינטרנטים הקרים והמנוכרים לא מתאימים לדרך שלי, הפסקתי בחיפושים, בהתחלה חברים ניסו להכיר לי חברות, אבל זה לא ממש עבד לי והרגשתי די אבוד בתוך עצמי. אני נבוך מרגיש כבד ואין לי מושג מאיפה מתחילים בפעולה שתגרום לזה לקרות, מה לעשות? האם הדרך היחידה להכרויות היא להכנס לאתרי דייטינג? הוא מפנה אליי בחזרה את השאלה, “לא תודה, הוא עונה במהירות, לא משאיר ספק בנחישותו לגבי אמונתו, שזאת ממש לא הדרך המתאימה עבורו..
בעוד הוא מחזק את המנעותו, אני שומעת את קולו החצוי שבתוכו, מצד אחד, את כמיהתו ליצור עבור עצמו מרחב חיים של אהבה זוגית שופעת ומאפשרת התפתחות וצמיחה, מצד שני את ההשוואה שהוא עורך עם האישה שהייתה לצידו במשך תקופת חיים ארוכה, את עריכת רשימות מכולת לאיך היא אמורה להראות ובאיזה תחביבים ואהבות היא תמלא את יומה וכל זה ביחד עם אי הנוחות מהחוויה הלא נעימה, של קביעת פגישה עם אישה בדרך שאינה נוחה ומתאימה, ומה יקרה אם הלב שוב יתאכזב מי יעזור לו לקבצו ולאספו מחדש אחרי שלכאורה כבר הצליח ללקט את רוב חלקיו השבורים ולאמצם אל ליבו, אין לו תשובה, אני שומעת בדממה המשתררת מעברו האחר של הקו.
כן, אני מחזקת את עמידתו האיתנה בתובנה שזה עתה איפשרה לו שהייה, האם אתה באמת רוצה ומוכן לעשות הכל כדי להיות באהבה?
מה זאת אומרת? הוא עונה, “ברור שאני בוחר לעצמי חיים של חופש של אהבה של התפתחות ושל צמיחה ביחד עם חברה לדרך, ואז אני שומעת היסוס ועצירה, “טוב, בטח זה יקרה בעוד שנה”, שוב אני מפנה אליו את השאלה, אתה רוצה לחכות שנה? “ברור שלא, אז למה שלא תיצור לעצמך תמונה חדשה? ובתמונה תדמיין את עצמך עם חברתך לחיים, יושבים משוחחים, נהנים, צוחקים, מטיילים, אוחזים ידיים, מביטים אחד בשני באהבה ובתשוקה? “כן, זה אפשרי הוא נשמע נלהב ושמח יותר ”, האם אתה יכול להגיד לעצמך שהחברה המתאימה ביותר עבורך מחכה ממש כאן מעבר לפינה? ממש עכשיו מבלי לשהות בהמתנה?
לשבריר שנייה, קולו נשמע רך וזורם יותר, אני שומעת אותו ממלמל לעצמו את המשפט “החברה המתאימה ביותר עבורי, מחכה ממש כאן מעבר לפינה, עכשיו מבלי לחכות שנייה מיותרת””
אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה? אני חוזרת ושואלת אותו, “כן, עכשיו זה ברור לי כשמש בצהריים, 2 הקולות שבתוכי, בילבלו אותי, כך, שלא יכולתי לראות דרכם את רצונותיי ולהרגיש את תשוקתי לחיים, הייתי שבוי יותר מדי זמן בעולמי הקודם, הייתי עסוק בהשוואות וברשימות לאיך צריכה להראות ולהתנהג חברתי החדשה, וזה פשוט עצר אותי.”
“אני מרגיש טוב אם מה שאמרת לי כעת,אני בטוח שעליתי על הנתיב למפגש של חיבורים, אני חושב שהדרך שלי להכיר את חברתי החדשה, תהיה באמצעות מפגש עם עוד אנשים במרחב ביתי נעים איכותי המאפשר שיחה והתבוננות מתוך שקט ושלווה”.
ואז הוא הפנה לעברי שאלה “מה דעתך, האם זה אפשרי?”
אני איתך יקירי, מאמינה בך, בדרכך באופן שבחרת “להפרד” מעולמך הקודם ולהתחבר אליו בגרסה חדשה, מעודכנת, חדשנית ומלאת אהבה.

הכותבת היא, נגה קובץ’, מייסדת קהילת נשים מעל 50

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד