מה הסיפור התעסוקתי שלך?

נעים להכיר, שמי חגית לקר, בת 53, מתגוררת בכוכב יאיר, נשואה לעמיר ואמא לעמית (23) ענבל (22) וענר (18). יועצת ארגונית ותעסוקתית ומנחה קבוצות. מרצה באקדמיה בתוכניות לתואר שני בייעוץ ארגוני ובעלת קליניקה לייעוץ לימודים, קריירה ותעסוקה.
שמחה להתחיל לכתוב כאן בבלוג בנושאים המעסיקים את כולנו – אנחנו, נשים מעל 50 – צעירות ונמרצות, חכמות ומנוסות, בשלות ונכונות להשקיע, אך לעשות זאת באופן הנכון והמותאם ביותר עבורנו – מתוך בחירה ומתוך דיוק לצרכים שלנו, לקצב שלנו ולתחומי העניין שלנו. אנחנו העומדות לעתים בפני החלטות, מול שאלות וסוגיות שמעסיקות אותנו, ומרגישות שצריכות מצפן ומפה.
הבלוג הזה יתן מענה לשאלות שיועלו כאן, הוא יתובל בסיפורים (עם שמות בדויים כמובן) שאני פוגשת מידי יום, ויהיו בו גם תובנות וגם טיפים מעשיים.
ומה הסיפור שלי?
אחרי שנים ארוכות (25) של עבודה בייעוץ ארגוני, נסיעות תכופות מדימונה ועד קרית שמונה, אלפי סדנאות ואלפי שעות ייעוץ,  ניהול של הבית, על כל דייריו בשלט רחוק, עבודה 7 ימים בשבוע (כי בשבתות צריך להכין את השבוע הקרוב), עייפות מתמדת ותחושה שהחיים נעים כבסחרחרה…. החלטתי לעצור. לא בדיוק לעצור אבל להאט, בצורה משמעותית…
זה היה קרוב לגיל 50, כשחברה טובה הציעה לי לקחת פנקס ולרשום לעצמי – מה חשוב לי ומה אני רוצה עוד להגשים.
ובתוך כך, גם החלטתי להאט מעט ולבחון:
מהו הסיפור התעסוקתי שלי? לאן אני רצה? מאיפה אני שואבת את הכוחות? ואיפה המשמעות האמיתית של מה שאני עושה? מה מרגש אותי? מה משמח? אותי ומה באמת ממלא אותי בתחושת נחת עמוקה.
בשונה, ממה שעשוי להידמות, המסע הזה היה דווקא קצר יחסית ותכליתי.
מרגע שהעזתי לשאול את השאלות – התשובות כבר ניצבו שם בשורה:
הייעוד שלי הוא לגעת באנשים, להיות שם תומכת, מלווה, חונכת ומכוונת בתחום התעסוקה והקריירה.
כמי שמלווה אנשים לאורך שנים ארוכות הבנתי, ששם, ממש שם, טמונים זרעי הסיפוק והשמחה שלי. המקום שבו אני מצליחה לסייע לאנשים לעשות את השינוי, למצוא את עצמם בתוך הסבך, להושיט להם יד, להעצים אותם על הדרך ולפסוע אתם בבטחה, צעד אחר צעד לעבר המימוש העצמי שלהם.
ראיתי לנגד עיני קליניקה חמה ומזמינה, שתמוקם כבית עץ מתחת לעץ התפוזים בגינה, עם ספסל מעץ בכניסה ואדניות עם פרחים, שאליה יגיעו נשים וגם גברים, ששוהים בצמתי חיים – סביב החלטות ותהיות, סביב משברים ושינויים שנכפו עליהם, וביחד – נשרטט את העתיד התעסוקתי שלהם.
לתוך זה, אביא את הניסיון וההיכרות העמוקה שיש לי עם עולם התעסוקה – ארגונים ומערכת ההשכלה הגבוהה, את ההשכלה שלי בפסיכולוגיה ארגונית ותעסוקתית, את הניסיון שלי כיועצת, כמאמנת וכמנחה קבוצות.
והסיפור שלי, זה שסיפרתי כאן, הוא סיפור שיושב על מי שאני. כמי שחוקרת את הנושא של “הסיפור התעסוקתי”, יודעת להגיד כי הסיפור התעסוקתי שלנו הוא פעמים רבות תמונת מראה של החיים שלנו – ניצניו טמונים בילדות, ואחר כך בנערות ובבגרות. הוא קשור גם בסיפור המשפחתי הרחב, באופן בו אנחנו עושות את הבחירות שלנו, באופן שבו למדנו לאורך החיים לקבל החלטות –
כמה סיכון אנחנו מוכנות לקחת וכמה נעדיף ללכת על הבטוח…
כמה אנחנו יכולות לחיות בעמימות, וכמה חייבות לדעת בדיוק, ומראש
הסיפור התעסוקתי שלנו הוא גם – 
מה אנחנו יודעות /חושבות על עצמנו?
מה הסיפור שבנינו לגבי הקריירה שלנו והבחירות שעשינו בדרך…
כמה אנחנו מאמינות או בטוחות במי שאנחנו?
מהו בוחן המציאות שלנו לגבי עצמנו?
וכמובן –
איך אנחנו מביאות את עצמנו לעולם התעסוקתי – בגילנו “המופלג” – זה שחצה את גיל ה-50 ??
שלמות עם מי שאנחנו? נינוחות? בטוחות בניסיון שלנו? פועלות בכיוונים הנכונים עבורנו?
להבין את הסיפור התעסוקתי שלך, זה גם לקחת את שרביט התסריטאית בידייך!!
זה לפעול מתוך מודעות ובחירה,
זה לעבוד על מה שדרוש חיזוק או חידוד, זה לגשר על הפער בין הפנטזיות התעסוקתיות ובין המציאות – שוק העבודה; זה לנהל את הבחירות שלך ולפעול מתוך עוצמה וביטחון.
אז מה הפרק הבא בסיפור שלך?

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
תגובה אחת
  1. חדוה נבון הגב

    היי חגית , יופי של בלוג , בהיר , ממוקד ועמוק. מסכימה אתך לגמרי , שהסיפור התעסוקתי שלנו הוא בעצם הסיפור של המהות הפנימית שלנו, שמשקפת בתוכה את הסיפור המשפחתי שלנו , את המתנות והקשיים שאתם באנו אל העולם הזה ובעיקר את הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. גם הסיפור התעסוקתי שלי , שהחל לפני יותר מ 35 שנה מספר את ההתמודדות האישית שלי עם לקות הלמידה והפרעת הקשב שלי ושל ילדי וממנו צמחתי להתמחות בתחום. אשמח להמשיך לקרוא את כתבותייך.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד