סדר בחיים ובמערכות היחסים

אני עדיין שומעת את אמי גוערת בי כילדה קטנה, שארים את הבגדים מהרצפה ואסדר את חדרי המבולגן. כשיצאתי אל חיי העצמאיים והיתה לי כבר דירה משלי הכל השתנה. פתאום לכל דבר היה את המקום המדויק וסדר שרר בבית. כשהפכתי לאמא לשלוש בנות, שמעתי את עצמי מעירה להן את אותן הערות שאמי העירה לי, מבקשת מהן לסדר ולארגן את חדריהן ולהרים את הבגדים והחפצים מהרצפה.

אני עדיין שומעת את אמי גוערת בי כילדה קטנה, שארים את הבגדים מהרצפה ואסדר את חדרי המבולגן. כשיצאתי אל חיי העצמאיים והיתה לי כבר דירה משלי הכל השתנה. פתאום לכל דבר היה את המקום המדויק וסדר שרר בבית. כשהפכתי לאמא לשלוש בנות, שמעתי את עצמי מעירה להן את אותן הערות שאמי העירה לי, מבקשת מהן לסדר ולארגן את חדריהן ולהרים את הבגדים והחפצים מהרצפה.
נכון היום אנחנו כבר נשים בוגרות. למדנו דבר או שניים על סדר וניקיון, והבתים בהם אנחנו גרות נראים די מסודרים ומאורגנים.
אבל עם יד על הלב, במהלך השנים שחלפו, הבית התמלא בחפצים שאגרנו כמו: ספרי בית הספר ישנים, בגדים תיקים וחפצים חסרי שימוש  והרבה מגירות מלאות בג’אנק, מבלי לשים לב הבית התמלא בהמון דברים מיותרים.
כשמלאו לי 50 התחלתי להבין שהבלגן בבית הוא לא רק פיזי, הבלגן הוא רגשי ונפשי ואני בבלגן רגשי שעוצר אותי.
בכל פעם שראיתי את הבלגן, נתקעתי. לא יכולתי לזוז. ככל שהבלגן גדל כך הרגשתי יותר ויותר תקועה. היום אני יודעת שחלק מהתקיעות הזאת קשורה למערכות היחסים שאני סוחבת מהעבר, ועכשיו, בשלב הזה בחיי, אני רוצה להתיר אותו אותן, לשחרר ולעוף.
בהתחלה חשבתי שהדרך הטובה ביותר להתחיל יהיה תהיה בארגון הניירת שלי, או אולי בארגון המטבח מחדש, האמנתי שאם אאמץ ואלמד דרכים חדשות ושיטות לסידור אהיה יותר יעילה בחיי. אבל לא היתה לי מוטיבציה והכל נשאר כפי שהיה.
בוקר אחד, בעודי מאזינה למוזיקה ובוהה בבלגן המצטבר, שודרה בטלויזיה כתבה אודות השינוי שאדם עשה בעקבות תקיעות שהוא חווה, בתוכנית עלה נושא ארגון הבלגן בבית, בחיים ובמערכות היחסים, והקשר בין שני הדברים. פתאום הכל התחדד והתבהר כשמש בצהריים. מה משמעות הבלגן הזה? למה הוא נוצר בחיי? ומה אני רוצה שיקרה אחרת?
אז זהו, שסידור ארונות המטבח, לא היה העניין בכלל, זה היה הרבה יותר עמוק מזה.
מסתבר שנשים מעל 50 לא צריכות שילמדו אותן איך לארגן ולסדר. בילינו שנים בניהול משק הבית, עבודה, משפחה, ילדים וחיי חברה. מה שעלינו לעשות עכשיו זה משהו גדול הרבה יותר. הכל התחיל בשנות ה-20 לחיינו כשהתחלנו לאסוף לחיינו חפצים רבים, אנשים, ילדים ומערכות יחסים. עם הזמן, כשהתבגרנו, למדנו לארגן ולסדר כל דבר מסביבנו, החל בחפצים וכלה במערכות יחסים. כעת, כשהגענו לגיל 50, עלינו לצעוד אחורנית ולעשות סדר בכל מה שאספנו לאורך כל החיים.
עלינו להתמקד במיקום שלנו כעת ולנסות להבין לאן אנחנו רוצות ללכת, להיפטר מכל מה שלא מקדם אותנו.
אנחנו יכולות להתמודד עם שינויים ומעברים בחיים, לראות את מה שקורה ופשוט לעוף מתוך הבלגן הקיים, או להישאר תקועות איתו. זו ההחלטה שלנו.
ברגע שאנחנו מגיעות לגיל 50, יש לנו חוכמת חיים וניסיון לדעת מי אנחנו באמת, מעבר לחפצים המיותרים בחיינו, מעבר למערכות היחסים ההרסניות, מעבר להרגלים הרעים שמתישים או ששואבים לנו את האנרגיה. כל אלה הם סוג של בלגן שקצת יותר קשה לארגן ולסדר מחדש  כמו את מדף הספרים או את ארון המטבח כן, נכון זה הרבה עבודה, אבל זה ישנה את חיינו מהקצה אל הקצה.
אז איך נתכונן להמשך החיים שלנו?
דבר ראשון שניתן לעשות זה להכיר בכך זו ההכרה בכך ששינוי קורה ומתרחש בחיינו. כשאנחנו מבינות ושהאירועים הללו קשורים אלינו. כאן נשאלת שאלה בעלת משמעות כבירה: האם אנחנו רוצות לחיות חיים נפלאים מלאי משמעות, או שלא!!!
ההבנה הזו, שהגעתי לגיל 50 ושהחיים לא יימשכו לנצח, הייתה עמוקה ומשמעותית מאוד עבורי והביאה לחיי מנעד רגשות רחב.
הבנתי שזה הרגע בחיי להתחיל ליצור את החיים שעליהם חלמתי שנים רבות. זה הזמן הטוב ביותר בחיי ואני רוצה לחיות וליהנות מההזדמנויות המחכות לי בהמשך.
אם החיים שלנו סבבו סביב המשפחה, אולי נרגיש אובדן, כשילדינו הופכים לעצמאים ולא זקוקים יותר למעורבות שלנו בחייהם, אבל מצד שני זו יכולה להיות תקופת חיים בה נרגיש חופשיות ופנויות לעצמנו.
אם העבודה הייתה כל עולמנו, וכעת נחווה שינוי כמו פיטורין או החלפת עבודה או פרישה מעבודתה ארוכת שנים, מה נעשה לעשות כעת בזמן הפנוי העומד לרשותנו? כיצד נגשים את הדבר הגדול הבא שימלא אותנו בחוויות משמעותיות עבורנו?
אנחנו עשויות למצוא את עצמנו בסיומה של מערכת יחסים זוגית אחרי שנים רבות של נישואין מבחירה או מכפייה, או שאולי נתחיל קשר זוגי חדש, מה שנקרא “פרק ב'”.
איך נהפוך את נסיבות חיינו למקפצה לשלב הבא בחיינו?
לפני כמה שנים קראתי בספר “הסוד” אודות יצירת חזון אישי הנקרא  “Vision Board”. באמצעות תמונות צבעוניות החלטתי ליצור לעצמי לוח כזה ולתלות אותו בחדר העבודה שלי, כדי שיהוה השראה לחיי העתידיים. יצרתי את לוח החזון והכנסתי לתוכו את כל הרצונות החלומות שרציתי ליצור לממש בחיי

  • את הקשר הזוגי עם בן הזוג המתאים
  • את העשייה העסקית שתוביל להצלחה
  • את הבית שבו חלמתי לגור וליהנות בשארית חיי
  • את המשפחתיות שאותה שאפתי להעמיק עם בנותי
  • את הבריאות הגופנית והמנטלית שרציתי לבסס בחיי
  • את הכסף והרווחה הכלכלית שתכננתי כחלק ממהות חיי

יצירת לוח החזון עזרה לי להגדיר איך ייראו חיי בהמשך בעזרת תמונות צבעוניות ודמיון פורה, לא הרבה מעבר לזה.
כמה שזה נשמע פשוט, ככה זה עבד הלכה למעשה.
הבנתי שעכשיו, בזמן זה בחיי, עלי לדאוג לדברים שמעולם לא חשבתי עליהם קודם ולא היו בראש סדר עדיפיותי, כמו יציאה מאזור הנוחות שלי והמתנה שמשהו יקרה וישנה את פני הדברים.
לוח החזון עזר לי לראות את התמונה המלאה והשלמה של סיפור חיי, להתמקד יותר ברצונותי ופחות ברצונות של האחרים, ולהחליט לאן מועדות פני.
מה את רוצה להיות ולעשות בשארית חייכן?
את השאלות הללו אני מפנה כעת גם אליכן, חברותי:

  • אולי אתן רוצות להתחיל עבודה חדשה?
  • אולי אתן רוצות לסיים מערכת יחסים ותיקה?
  • אולי אתן רוצות ליצור זוגיות חדשה?
  • אולי אתן רוצות להתמקד בבריאות?
  • אולי אתן רוצות להשקיע זמן ואנרגיה בנכדים?
  • מה אתן מחליטות ליצור ולדמיין בחייכן?

החזון האישי שלי היה – ליצור לעצמי חיים מלאי משמעות, עשייה מתוך שמחה ובריאות טובה. זו היתה נקודת ההתחלה שלי.
החזון הניע אותי בכל מה שאני עושה היום, ייסוד

  1. לידתה של קהילת נשים מעל 50.

2.כתיבתו של המדריך הדיגיטלי “מפת הדרכים לחיים הטובים לנשים מעל 50”

ומימוש החזון הרעיוני תכל’ס הלכה למעשה.

  1. 3. מיקוד בעשייה האישית ועסקית
  2. שחרור מחפצים וממערכות יחסים שלא התאימו לי יותר.

כל אלו ביחד שחררו אותי והניעו אותי ליצור וליזום דברים חדשים שלא יכולתי לעשות קודם לכן.
כשאנחנו מפנות מקום למשהו חדש, החל ממקום בארון הבגדים ועד למרחב היכרות עם אנשים חדשים, נוכל להתבונן על חיינו מתוך סדר ארגון ודיוק במערכות היחסים שלנו עם כל הסובבים אותנו.

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
3 תגובות
  1. חדוה נבון הגב

    היי לכותבת, אשמח לדעת מי את. חוץ מזה כתבה מצוינת על נושא חשוב של ארגון וסדר פנימי וחיצוני, שלאנשים רבים הוא לא פשוט אך אין ספק שהוא חשוב וקריטי לאיכות החיים שלנו בכל גיל וגם אחרי גיל 50. תודה

  2. לינה גולדברג הגב

    נגה נהנתי לקרוא אותך ואת דרכך המדהימה, בקשירה בן סדר ארגון ומערכות היחסים שלך/שלנו עם עצמנו והעולם.
    לוח חזון צבעוני, כול כך כיף ברמת היצירתית כמו ברמה של קביעת סדרי עדיפויות.
    תודה ??

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד