קמה בת אדם בבוקר ומגלה שאין לה חברים

קמה בת אדם בבוקר ומגלה שאין לה חברים. קרה לך?
זה בדיוק לומד וזו עובדת עד מאוחר וזו קבעה פגישה וההיא לא עונה, זו מגיבה ב: “אוי, אם רק היית אומרת לי אתמול”, וזו יש לה דלקת בקרום החשק ובקיצור – אף אחד לא זמין בשביל לבלות איתה ערב ספונטני נעים ותרבותי.
מה עשתה?
באיבכת מחשבה אחת החליטה: עד כאן! לא צריכה אף אחד. הולכת לבד עם עצמי.
עצמי התגלתה כחביבה למדי.
שלא כמנהגה, היא הגיעה רגועה ונינוחה שעה לפני פתיחת האירוע.
התיישבה בשולחן הקרוב לבמה ולמזגן.
מה עכשיו? איך מבלים שעה עד תחילת ההרצאה?
העיניים סוקרות בסקרנות את המקום שהוא שילוב של האנגר לא גדול, תקרה גבוהה, עם בית קפה ובר.
על המסך ממול מוקרנות תמונות מסרט טבע יפהפה. מהשולחנות הקרובים מגיעים לאוזניה שברירי משפטים מתוך שיחות, כמו אלה שנשמעים כשמחליפים תחנות רדיו במהירות.
ההמולה נעימה, עוטפת. לא רועשת .
היא שמה לב לגילאים השונים, לזוגות, לחבורות. אף אחד לא מונח פה כצרור בודד, כמוה.
עוצמת עיניים, נושמת עמוקות ובודקת מה שלומה.
סבבה לה.
ליתר ביטחון היא מזמינה כוס בירה ושולפת ספר שאת קריאתו הבטיחה לעצמה לסיים עוד השבוע.
יש לה מנהג כזה לסמן ספרים עם מרקר צהוב. את הניסוחים היצירתיים במיוחד, את המשפטים המשמעותיים ומעוררי ההשראה.
גם המרקר נשלף.
בספר היא קוראת שורה שלוכדת את תשומת ליבה: “היו עדינים עם עצמכם. הקטינו את המאמץ”.
היא מעודדת את עצמה: הנה, הקטנת את המאמץ ואת כאן כי כך רצית לבלות הערב.
לעודד את עצמה זה בהחלט היבט נוסף של עדינות, בדיוק כפי שדורית דינור מציינת בספרה “אישה במראה”.
רוני קובן=המרצה מתחיל לספר על מישהי שהפצירה בו שוב ושוב לראיין אותה, והאמת? די טרחנה סביבו. הוא נמנע ממנה באמתלות שונות. בכל זאת, טלויזיה והיא – איך לומר – לא הכי פוטוגנית. אך כאשר נענה לעצה הטובה שקיבל מידיד להקשיב לה כי יש סיכוי שהסיפור שלה שווה תשומת לב מדוקדקת, פגש אישה אמיצה ומיוחדת.

כך הכרתי מקרוב את אפרת, גיבורת הדרמה, שישבה בקהל וזרקה לאויר קריאות ביניים משעשעות וכך גם החלה בינינו ידידות חדשה.
היא נכה המתמודדת עם שיתוק מוחין, בת 40 וחולמת על זוגיות ואימהות.
גופה הכלוא בכיסא הגלגלים לא מונע בעדה להיות חכמה, משכילה, פתוחה, מצחיקה, נועזת.
היא מדברת באופן רהוט ואפשר לשאול אותה כל מה שעולה על הדעת.
היא להוטה להפיח אמון בלב נכים כמוה שאפשר לחיות חיים מלאי משמעות ושתינו שואפות לתרום את חלקנו הפעוט בניפוץ דעות קדומות על רקע הגזענות המתועבת, על כל גווניה.

חלומה האידיאליסטי של אפרת להיות מורה לחינוך מיוחד נדחה על רקע סירוב אחר סירוב להעסיקה.
כיום היא משמשת כדוברת של חברת כל יכול שמעסיקה עובדים עם מוגבלויות, מרצה במסגרות שונות (דוגמא בהקלקה כאן)
ובחוגי בית ברחבי הארץ.
שווה להיפגש אתה.
גם עם עצמך הבלעדי מעת לעת.

חברות שלי (עדיין אוהבת אתכן) – מקדישה לכן את השיר שבקליק הזה

 

 

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד