קרה לך פעם שנשבר לך הלב?

את הסיפור הזה כתבתי כמו מתוך חלום התעוררתי משינה ביום שישי כמה ימים אחרי פרידה מאד מטלטלת התחלתי לתקתק מילים בפתקיות של האייפון וכשסיימתי וקראתי אותו הייתי בשוק! זה אני כתבתי? ואו... קחו נשימה עמוקה! שישי בערב. 1.1.16 18:21

את הסיפור הזה כתבתי כמו מתוך חלום
התעוררתי משינה ביום שישי
כמה ימים אחרי פרידה מאד מטלטלת
התחלתי לתקתק מילים בפתקיות של האייפון
וכשסיימתי וקראתי אותו הייתי בשוק!
זה אני כתבתי? ואו…
קחו נשימה עמוקה!
שישי בערב. 1.1.16 18:21

היה. היה. לפני שנים רבות. לב. אדום. זוהב. אוהב. הלב הקטן והאדום הזה. כל מהותו היתה. אהבה. נקייה. טהורה. זכה. א-ה-ב-ה. זה מה שהוא ידע לעשות. זה מה שהוא ידע להוות.להיות.זה היה הייעוד שלו.
יום אחד בגיל קצת מתקדם. 10.או 12.בשנות לב כמובן. הלך לו לאיטו ברחוב הלבבות השלמים.שורק.מרחף.שמח וטוב לב.פתאום מרחוק.ראה בעיניו הלבביות. לבבית אחת אדומה ויפה צועדת לקראתו. לרגע אחד פתאום. החסיר פעימת לב. החסיר נשימה. היא חלפה לידו במלוא לבביותה האדומה. במלוא הדרה. ליבו עדיין בחוסר פעימות. לאט לאט חוזר לקצב הלב הנכון. לרגע הרגיש שאולי היא תעצור ותדבר איתו. אך האדומה המשיכה בדרכה הלבבית. סובב את עיניו והמשיך לצפות בה גם מאחור. גם המחזה הזה היה בהחלט מלבב. המשיך הלב בדרכו כמה רחובות הלאה. חצה את הכביש לעבר רחוב הלבבות השבורים. לשם הרגיש שייך.

המשיך כאשר עיניו כל הזמן לצדדים. כדי שלא בטעות יפספס ולא ישים לב אם היא תחלוף שוב לידו. הפעם יגרום לזה שהיא תעצור. בכל תירוץ מצוץ מהאצבע שימצא באותו רגע. או אולי כדאי שיתכונן מראש לכל מצב אפשרי. ככה עברו הימים על הלב הכואב. ימים רבים של מחשבות על אהובתו הוירטואלית. על הלבבית האדומה. שככה בשבריר של שניה נכנסה לו ללב. וסדקה בו חריץ קטן. הימים חלפו ולאט לאט הסדק הצטמצם. עד שיום אחד בעודו צועד וחושב. על חייו. על מימושו בעולם. על המטרות שלו. החלומות. השאיפות. התובנות. מרחף לו עם לב פתוח. לקבל טוב ואהבה לחייו. פתאום משום מקום היא שוב הופיעה. ממש קרובה אליו.

יכל לחוש את פעימות ליבה ממרחק קצר. למזלו הכין תוכנית פעולה ידועה מראש. לכן ככל שהתקרבה אליו נכנס לתוכו חברו משכבר הימים . אומץ. שמזמן לא ביקר בחדרי ליבו. והוא פשוט קרא לעברה. היי. את. מי אני? כן את. את עם השמלה האדומה היפה עם הנקודות הלבנות. במה אוכל לעזור לך אדוני? אני לא אדוני. אני . אני. אוי נעים מאד. גם אני. אני. ואו. כבר יש לנו משהו משותף. נפלא. אני יכול דקה מזמנך היקר? חייב לספר לך סיפור מהלב. אני מקשיבה דבר ידידי. רציתי לספר לך שלפני ימים רבים די קרוב לפה. ממש ברחוב ליד. חלפת על פניי במלוא יופייך האדום. ליבי החסיר נשימה ופעימה למראה היפיפה שלך.

אך לא היה לי האומץ לצעוק לך. עצרי. ולהפנות אליי את תשומת ליבך. ואת המשכת. ואני מה נותר לי? המשכתי בדרכי לרחוב הלבבות השבורים. מאז אינני ישן טוב בלילות. רק מדמיין איפה ואיך אפגוש בך שוב. מדמיין לעצמי כל פעם מחדש את המפגש הזה. והנה עכשיו הוא קרה. ככה באורח פלא. תמיד אמרו לי שאם אני רוצה משהו בכל ליבי. ומחזיק את התמונה לנגד עיני. וחש אותה בליבי. היא תגיע. והנה. היום זה היום שחיכיתי לו כל כך. אני מקשיבה לך. מתרגשת לשמוע את הסיפור. שתדע לך שגם אני באותו יום שמתי לב אליך. חלפתי לידך עם משים לב לגמריי. הרגשתי את הניצוץ שהיה ביננו. והתפללתי שתעצור אותי. בתירוץ מצוץ. של מה השעה. או אולי את יודעת איפה זה רחוב לב אחד?

אבל אתה לא עשית את הצעד. אני למדתי מנסיון. שגבר צריך לכבוש את ליבה של אישה. שאני צריכה לתת לגבר שלי להיות הכובש. זה מה שעושה לו את זה. אתה עושה לי את זה . עדיין. חושבת עליך הרבה. ליבי. ליבי. אז המשכתי בדרכי. חלפתי על פני רחוב הלבבות השבורות. נפגשתי שם עם עוד כמה חברות. שגם הגברים שהם רצו לא אזרו אומץ לעצור אותן. גמלתי בליבי החלטה. שמהיום כל יום אני צועדת מתי שהוא ברחוב הזה. כדי לתת לך צ’אנס לפגוש בי שוב. לכבוש את ליבי. אני מאד שמחה שחברך הטוב. אומץ בא לבקר והזיז אותך מאזור הנוחות וגרם לך לעשות מעשה. תודה אתה אמיץ לב.ממש. ואו.אלו מילים. יד אלוהים. ממש. הוא ממש רצה שנפגש. שנקשקש. שנתבחבש. שנמצא בתוכינו את המקום המדוייק. לעשות את הצעד הבא. אז לאן את צועדת גברת לבבית אדומה יפה שכמוך? לאן אוכל ללוות אותך? או שמה תסכימי שאזמין אותך לקפה משובח. אשמח לשתות איתך קפה בתנאי אחד. שיהיה בו לב כזה שלם ויפה מהקצף של החלב. זה ממש מחמם לי את הלב. תנאים תעשי בחתונה. אמרתי בחיוך לבבי. היא צחקה ונישקה את ליבי. את תוכי. שתינו קפה מלבב. דיברנו שעות על מה שבתוך. על החיים הטובים בכוכב הלבבות. על השאיפות והרצונות. כל דקה שעברה הרגשתי שהסדקון הקטן שנסדק לו באותו יום שלא העזתי מתחיל להצטמצם.להתאחות. להתמלא באהבה. האהבה מרפאת הכל.

ככה חלפו להם שנים רבות של אהבה גדולה ופורחת. בנועם בשלווה בהגשמה עצמית. בנתינה הדדית. עד שיום אחד . בצהרי היום הגעתי הביתה קצת מוקדם מהרגיל. וראיתי אותה יושבת במטבח ליד חלון הגדול הפונה אל מרחבים האינסופיים. יושבת.כפופה.בוכה. מה קרה אהובתי? למה דמעות גדולות יורדות מלחייך? זה כואב לי בלב לראות אותך ככה. תחבק אותי. חיבקתי. נצמדנו זה לזו. לב אל לב. הרגשתי את ליבה הפועם במהירות. מיד קצב הלב שלי התגבר גם. כמו מגנט ניסה להדביק את קצב הלב שלה. עד שהסתנכרן. הפך ללב אחד פועם בחוזקה. מה קרה אהובתי? זה הלב שלי. מה קרה לו? הוא שבור. התקלקל. אין במלאי סוג נדיר כזה של לב. והיום נכנסתי לתור להשתלת לב. מיד ליבי החסיר שוב פעימה כמו אז לפני שנים שחלפה לידי. אוי אהובתי. אם הייתי יכול הייתי נותן לך את ליבי. יותר נכון ליבי כבר שלך.אהובה שלי. הכל יהיה בסדר. אנחנו נמציא תחליף ללב. אגייס לטובת המשימה את חבריי הטובים המהנדסים ובעזרת מאסטרמיינד איכותי נמצא פתרון משובב לב. שימי לב אליי. הסתכלי אליי. עליי. הפתרון עליי. נוחי לך . הרגעי.

ככה עברו להם ימים רבים בסיעורי מוחות וערבוב לבבות ורגשות. אך פתרון לחידת הלב לא נולד. ויום יום שעה שעה ראיתי איך לנגד עיניי אהובתי הולכת ונלקחת ממני שוב. והסדק העדין שנשאר החל לגדול ולהתעמק.ליבי.ליבי.לאהובתי. כל לילה הולך לישון חבוקה בזרועותיי.ליבותינו קרובים זה לזה. קצב הפעימות משתווה במהרה. עד שבוקר אחד קמתי כשהיא חבוקה בזרועותיי. אך רק קצב ליבי פועם ונושם. אהובתי האדומה. החזירה נשימתה לבורא.הסדק נפער.הפך לשבר ענק. ים של דמעות. ים של כאב. בקושי מצליח לנשום כי הלב השבור. כל כך פצוע ושורט ומפריע לנשימה סדירה. שבר סורי אפריקאי ענק. קרע את ליבי. לגזרים לחתיכות. ככה עוברים להם ימים רבים. של שגרה של געגוע. חוצה כל יום את רחוב הלבבות האדומים שם נפגשנו. בתקווה שהכל היה רק חלום. והנה שוב היא תעבור שם וליבי יחסיר פעימה. אני די בטוח שכבר לא אוכל יותר לאהוב בכל ליבי. השבר גדול מידי.אין סיכוי לחוות במסע חיים אחד שוב אהבה שכזאת. והמחשבות הלא מלבבות האלה ממלאות את ראשי. את לבבי. סדקים של אמונה באהבה מחלחלים לתוכי ואני לא אוהב את התחושה מנסה לשנות אותה. פותח את עיני אל השמים. פותח את ליבי אל היקום בבקשה לעזרה. כי עדיין ליבי מאמין עמוק פנימה.חלומות מתגשמים. אם נשארים מספיק זמן ולא מרימים ידיים.

ביום בהיר אחד . סתם ביום של חול. עם בוקר כחול. בלי חג ומחול. יושב לי בבית הקפה שאהבנו כל כך. חושב עליה. ליבי הסדוק. הפעור. הפצוע. שותת. אני שותת. אני שותה קפה הפוך. הפוך לי הלב בתוכי. ואז פתאום זה קרה. חשתי בתוכי גל של חום מציף. הרמתי את עיניי. הרגשתי מחוייך בלי לדעת מדוע. מה תשתה? קפה טורקי. זה עולמי. אתה המשורר. הרמתי את עיניי. ומולי עמדה אישה יפה כלבבי. עדינה ונשית ויפה. כולה לב אחד גדול. אדוני מה תרצה לשתות? את שפתייך השבתי בתוך ליבי. נרעדתי בתוכי. מה זה המחשבות האלה? תה בבקשה אשמח לכוס תה.אולי תביאי שניים ותצטרפי אליי? הפעם חברי אומץ הגיע מספיק מוקדם. אני לא יכולה בזמן העבודה. אבל אם תחכה לי כשאסיים משמרת עוד שעה אשמח. ישששש. תודה לך אומץ. שתיתי את התה הטעים שהיה מטובל כולו בפתיתי אהבה ממנה. חיכיתי שתסיים את המשמרת. יצאנו שלובי לבבות לקפה מעבר לפינה. לימים יהיה ה-קפה שלנו בו שנים רבות נבלה יחדיו. נרקום חיים יחד. נגדל ילדים אדומי לחיים. לבביים ומקסימים. ניצור יחד. נתמלא השראה. והשבר בלבבי. נסתם. התמלא בדבק צמיג של אהבה. אהבה מרפאת כל שבר. ליבי. ליבי. ליבי. אליך. אי שם רחוק. חושב עלי. ליבך אליי.היה היה פעם. לב אדום. שלם.הוא עוד ישוב. 19:24.

הכותבת היא, נועה מוזס, מאפשרת קהילת נשים מעל 50 בשלפים, מעצבת גרפית וכותבת

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
3 תגובות
  1. נעמי קהת הגב

    נועה יקרה , קראתי בנשימה עצורה , כמו אורחת ברחוב הלב השבור.
    האם זה סיפור ? שירה ? חלום
    או פשוט ליבך מספר סיפורו , בצליל ענוג וקסום ?
    אהבתי. מאחלת מדף מלא לבבות. או פשוט רק את הלב המבוקש. נעמי

    • נועה מוזס הגב

      נעמי יקרה, אני חושבת שהכי מדוייק מכל האופציות שנתת: ליבי מספר את סיפורו…
      תודה על התגובה החמה.
      אכן כן ירבו לבבות בחיי, וכן הלב המבוקש התאחה חזרה והתמלא בדבק צמיג של אהבה

    • איריס סבג הגב

      וואאוו נשמתי נעתקה .. כתיבה עוצמתית ומהממת כל הכבוד..
      את יודעת מה הדלקת לי ניצוץ מי יודע אולי אחזור שוב לאהוב..
      תודה אהובה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד