מתנת העלבון

אנה לדרמן נווה

“אני לא מבינה מה קורה לי בזמן האחרון,
פעם, ישנתי מצויין, היתה לי המון אנרגיה,
לא התעייפתי, תמיד הייתי מוכנה לצאת לבלות ולטייל,
הייתי הרבה יותר זורמת וקלילה.
חרדות? לא ידעתי מה זה.”.
והיום,
אז ככה – ומחקי את מה שלא מוכר לך:
קשיי שינה- קשה לי להירדם או מתעוררת מוקדם ולא נרדמת שוב,
אני צריכה לשירותים כמה דקות אחרי ששותה,
אין לי כוח, מעדיפה להישאר בבית מכורבלת,
קשה לי להתרכז לאורך זמן,
תחושה של דריכות ומתח מדברים קטנים ובטוח שמדברים גדולים,
והכי מהכל,
מצבי הרוח האלה!!
והכי הכי הכי- העלבונות
פתאום אני נעלבת מהר, רגישה רגשנית.
אז תשמעי, זה לא שאת לא בסדר.
קוראים לזה: נשים מעל חמישים.
או – גיל המעבר.
ההורמונים, מצבי החיים המצטברים ובכלל.
אז הפעם אני בוחרת לדבר על עלבונות.
כי הילדים עזבו את הבית,
ולא תמיד בני/בנות הזוג הם בדיוק מה שהיינו בוחרות,
הנאמנות שלהם כבר לא לנו במקום הראשון.
ויש לא פעם אירועים של מילה שנאמרה או שלא נאמרה,
הזמנה שסורבה ובאופן כללי התחושה היא שאנחנו הרבה יותר חשופות.
מצד אחד- החיים לימדו אותנו לא לקחת ללב כל מילה שאומרים לנו.
ומצד שני- משהו רגשי בפנים מרגיש מאד חשוף.
אז על זה אני מדברת כאן  .
ולפני זה סיפור:
מספרים על הבודהה שבאחד משיעוריו הגיע אדם שלא הפסיק להשתלח בו.
והבודהה נשאר בשלו.
יציב. לא ענה לו למרות כל הגידופים שחטף.
שאלו אותו תלמידיו לפשר התגובה ולמה לא ענה לו כפי שהתבקש.
ענה הבודהה: כשמישהו נותן לך מתנה ואתה לא מקבל אותה אצל מי היא נשארת?
תסלחו לי ויסלח לי הבודהה אם לא ממש דייקתי בניסוחים .
זו רוח הדברים כפי שאני זוכרת.
אז מה קורה כשמישהו שוב ושוב משתלח בך ומטיח בך?
וגם אם לא שוב ושוב.
מה קורה כשנפגענו.
הכותבת היא, אנה לדרמן נווה, מאמנת מנחת קבוצות בשיטת מיינפולנס

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד