בלוג הקהילה
רונית אידלמן

שתי פנים לויפסאנה שלי

היום הראשון למדיטציית ויפסאנה = התבוננות צלולה. אולם נעים וחמים שעץ, במבוק, מזרונים כתומים, תאורה עמומה ובעיקר שתיקה עוטפים את היושבים בו. ישובה על הרצפה

קרא עוד »
בלוג הקהילה
עינת שם טוב

בגילך? בטח, במיוחד בגילי!

נכון שיש תחושה כאילו כדור הארץ מסתובב מהר יותר מאשר פעם? הזמן רץ כמו אצן מרתון. הימים עוברים במהירות, השבועות והשנים. לא מזמן הייתי רק בת שלושים והנה אני סוגרת עוד מעט שישים. איך זה יכול להיות? הרי בפנים אני מרגישה בדיוק כמו שהרגשתי בגיל שלושים אבל השנים… השנים מראות אותותיהן על פניי ועל גופי וחוסר ההלימה שיש בין המראה החיצוני לתחושה הפנימית משגע אותי.

קרא עוד »
בלוג הקהילה
רונית אידלמן

אנחות – מי קונה?

היום היה לנו בקבוצות סבב כזה. כל אחת נאנחת את האנחה שלה.
בתשומת לב אנחנו מקשיבות לסיפור של האנחה. חשות בגוף שלנו את תנועת הכתפיים המתרוממות ונוחתות,
את התהייה שבגלגול הגבות, את רפרוף השפתיים והנשימה המתרחבת (או לפחות זו המנסה), את הקושי.

קרא עוד »
בלוג הקהילה
חגית לקר

ההצלחה – פנים רבות לה…

לפגישה היא הגיעה בשעה הייעודה.
ובעודה פוסעת לכיוון הכורסא הודיעה לי:
"תדעי לך שאני קשה", "אני לא דברנית גדולה" חשבתי לבטל את הפגישה, אבל לא היה לי נעים ממך"…

קרא עוד »
בלוג הקהילה
רונית אידלמן

סליחה שפה קשה

דמיינו סיטואציה שמתרחשת יום לאחר רכישת צורב חיצוני למחשב שהוא בבת עיניה של מי שעד לפני כמה שנים נתקפה בפאניקה רק מלחיצה על כפתור האון ואוף שלו.
אותה אישה נחושה, בעלת ידע נרכש במוסיקה ובצורבים, מוקפת שלושה גברברים זבי חוטם עוטי מדים שחורים של רשת חנויות מחשבים ידועה (מדים תמיד הלחיצו אותה, עוד מימי הגימנסיה) ושלושתם מודיעים לה שאין דבר כזה
ב ע ו ל ם כולו ובעולם המחשוב בפרט, שצורב חיצוני יעתיק מוזיקה מדיסק למחשב.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד