שתי פנים לויפסאנה שלי

היום הראשון למדיטציית ויפסאנה = התבוננות צלולה. אולם נעים וחמים שעץ, במבוק, מזרונים כתומים, תאורה עמומה ובעיקר שתיקה עוטפים את היושבים בו. ישובה על הרצפה

להמשך קריאה »

אנחות – מי קונה?

היום היה לנו בקבוצות סבב כזה. כל אחת נאנחת את האנחה שלה.
בתשומת לב אנחנו מקשיבות לסיפור של האנחה. חשות בגוף שלנו את תנועת הכתפיים המתרוממות ונוחתות,
את התהייה שבגלגול הגבות, את רפרוף השפתיים והנשימה המתרחבת (או לפחות זו המנסה), את הקושי.

להמשך קריאה »

סליחה שפה קשה

דמיינו סיטואציה שמתרחשת יום לאחר רכישת צורב חיצוני למחשב שהוא בבת עיניה של מי שעד לפני כמה שנים נתקפה בפאניקה רק מלחיצה על כפתור האון ואוף שלו.
אותה אישה נחושה, בעלת ידע נרכש במוסיקה ובצורבים, מוקפת שלושה גברברים זבי חוטם עוטי מדים שחורים של רשת חנויות מחשבים ידועה (מדים תמיד הלחיצו אותה, עוד מימי הגימנסיה) ושלושתם מודיעים לה שאין דבר כזה
ב ע ו ל ם כולו ובעולם המחשוב בפרט, שצורב חיצוני יעתיק מוזיקה מדיסק למחשב.

להמשך קריאה »

נשים רוקדות ניסים

נשים רוקדות ניסים
הן נכנסות לסטודיו אחת אחת או בצמדים שנפגשו זה עתה במבואה.
התרגשות ניכרת בקילוח המילים ובשיתוף של “מה נשמע” כאילו לא התראו יובלות.
כאילו.
כולו עבר שבוע.
שבעה ימים.
168 שעות.
הן התחילו בגלל הריקוד ונשארו בזכות הקבוצה.

להמשך קריאה »

הנחות, ולא של סופעונה

גבר נכנס לבר (לא סוס ולא של גרוסמן).
הוא בשנות ה – 60, גרום וקומתו כפופה.
את הסוודר והמכנסיים הללו כבר מזמן לא לובשים במחוזותינו ומה קשור הווסט צמר כבשים הזה לכאן באמצע חום יולי אוגוסט?

להמשך קריאה »

אישה אישה

היא נכנסה למעלית, לחצה על כפתור קומה שבע כאשר הדלת כמעט נסגרה וכמו בסרטים, נשלחה יד לעצור אותה. הדלת נפערה מחדש. אלא מה? אפשר לסרב

להמשך קריאה »

באמת שלא הייתם צריכים

ציפורי נפשי היקרים,
בעודכם מעסיקים את ראשכם הטרוד בשאלה הנצחית “איזו מתנה לקנות לאמי /רעייתי/ חמותי שאני כל כך אוהב(ת)” וכדי שלא תשמעו ממני את המשפט האלמותי “באמת שלא הייתם צריכים” – הייתי גם אני עסוקה במחשבות עמוקות . . .

להמשך קריאה »

קייטנה חמוצה

אי שם בקיץ המהביל של סוף כיתה גימל מצאתי את עצמי בקייטנה. במפתיע. לא זוכרת שהכינו אותי לעובדה שלראשונה בחיי אפרד מהורי לשלושה חודשים תמימים.

להמשך קריאה »

היום לא בא לי!

היום לא בא לי להיות אדם טוב – נ ק ו ד ה.
שמתי לב שהיום – להיות בת אדם טובה בכל המובנים – זה מצריך ממני מאמץ, ולא בא לי.
אז היום לא ארים את הניירות שנזרקו ליד תיבת הדואר בפתח הבניין
לא אעביר סמרטוט רטוב על רצפת המעלית המוכתמת משקיות הזבל
לא אחייך לזו שצועדת מולי בפארק וגם לא סתם ככה לאף אחד 

להמשך קריאה »

סודות על חברים

הכרנו חברים בטיול בסין. קורה. מה שלא תמיד קורה זה שהקשר נמשך לאורך שנים והוא מתהדק, משמח את כולנו וגורם לנו להיפגש מדי כמה חודשים.

להמשך קריאה »
גלילה לראש העמוד