מפגש הסטורי
בשבוע שעבר השתתפתי בקבוצת נטוורקינג. למי שלא יודעת מדובר במפגשי שיווק של עסקים באמצעות יצירת קשרים ושיתופי פעולה באווירה חברית ותומכת. בהפסקה, אחרי שכל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו, ניגשה
בשבוע שעבר השתתפתי בקבוצת נטוורקינג. למי שלא יודעת מדובר במפגשי שיווק של עסקים באמצעות יצירת קשרים ושיתופי פעולה באווירה חברית ותומכת. בהפסקה, אחרי שכל אחד מהמשתתפים הציג את עצמו, ניגשה
די במבט אוהב
בכדי למוסס
תאים בגופי.
די במבט כובש
בכדי לשבש
פעימות בליבי.
את יודעת שאת חכמה, אולי אפילו סיימת תואר או שניים, אבל את מתקשה במטלות, שעבור חברותייך הן מטלות של מה בכך, ואת לא מבינה למה. יש לך חלומות גדולים ורעיונות
יחד עם גיל 50 הגיעה התובנה שזה לא עוד יומהולדת אלא אירוע שונה מהרגיל. הפעם התלווה לזה קול פנימי חזק, כזה שקשה להתעלם ממנו. זה הזמן להוציא לפועל כל מיני
הן קבעו להפגש בביתה של חברתן יפעת שגרה בשכונה שקטה אי שם בצפון הארץ, בטובה היא הציעה להן להנות מהבריכה המפנקת והרטובה הניצבת בחצר ביתה, ביום החם בשנה. כבר בימים שלפני
היא הרגישה שזה הזמן לנוע, היא לא ידעה בדיוק מה הסיבה לכך, זמן רב היא חייתה במין אשליה מתוקה שיצרה לעצמה שהחיים שלה נפלאים מלאים ומדויקים, שהיא עושה בדיוק מה
השבוע התחיל להציק כאב בכף רגלי.
שלב1: לא התייחסתי – יעבור. שלב 2 : אולי זה נמק? אני סוכרתית מאוזנת, יודעת שבמצב זה לא סביר שיהיה נמק , ובכל זאת , אולי זה נמק? אולי זה סרטן? שלב 3 : שיתוק מרב פחד ( יכול להמשך זמן בלתי מוגבל ). שלב 4 : (למזלי) ביתי החכמה אבחנה לי "דלקת בגיד". פתאום הכל מסתדר, פתאום מפלס הפחד יורד עכשיו ברור מה עושים, כבר הבוקר קבעתי תור לרופא.
תחילה היה כעס גדול. כעס בלתי נשלט. כעס על עצמי. כעס על היקום. כעס על כל מה שבשליטתי או לא. עם הזמן, כשאפשרתי לכעס לבעוט ולחיות, אט אט הוא שינה צורתו והפך לחמלה. בתוך החמלה כבר הרגשתי נפלא.
זה היה לי בראש כבר זמן רב. "אני רוצה לעשות טרק באנאפורנה בנפאל." אמרתי יום אחד לחברה. "השתגעת?" עודדה אותי ואחרת הוסיפה "תגידי את חושבת שאת בת שמונה עשרה…?" לא!
האופן שבו בחר אחי לסיים את חייו הטיל עננה אחת גדולה על כל אישיותו וחוויות חייו. והעננה הזאת מסתירה וחונקת, ואינה מבחינה בין טוב לרע, עיקר וטפל. הכל מוסתר, גם
אני זוכרת היטב את ההרגשה כאשר רוזלין הביאה לי מארצות הברית את הספר על תכנות שביקשתי ממנה. הרחתי כל דף ודף. העיניים שלי בלעו את המידע שהיה אצור בו. הרגשתי
בחודשים האחרונים אני נמצאת בתוך עולם של אי וודאות ותהפוכות נפש. אני חווה עליות וירידות פתאומיות במצב הרוח ובהתייחסות שלי לחיים. במטרה להקל על עצמי אני משתתפת בסדנאות מודעות בעיקר בנושא הלא מודע והשפעתו על חיי ומכאן אני מגיעה לעסוק בשאלה מה תפקידו של הכאב בחיי ומהי תרומתו ליכולת ההישרדות הפיזית והנפשית שלי. ביטאתי במילים קצרות ומתנגנות את המחשבות שעלו לי וכך נולד עוד שיר…
כל הזכויות שמורות ל"קהילת נשים מעל 50" 2018 ©
עוצב ע"י קידום ובניית אתרים בכיף ובכיף