הילדה שבי / אביבה שוקר
מאז שפרשתי לגמלאות לפני כשלוש שנים, אני עסוקה בקילוף השכבות שהצטברו בי ברבות השנים. עד פרישתי ראיתי אך ורק את המתרחש מחוץ לכתלי עצמי. שלב הקילוף וההיכרות המחודשת ביני לביני
מאז שפרשתי לגמלאות לפני כשלוש שנים, אני עסוקה בקילוף השכבות שהצטברו בי ברבות השנים. עד פרישתי ראיתי אך ורק את המתרחש מחוץ לכתלי עצמי. שלב הקילוף וההיכרות המחודשת ביני לביני
היום לא בא לי.
לא בא לי להיות בת אדם טובה.
זה מצריך ממני מאמץ ולא בא לי.
כבר מאות שנים ידועה תרומתו של שמן הזית לבריאות האדם. שימוש קבוע בשמן זית במטבח ישפר את בריאות מערכות הגוף השונות, ייתן גמישות וברק לעור הפנים וייטיב עם מערכת העיכול.
זוג צעד כאן לפניה, טביעות רגליה הקטנות, משאירות ומטביעות את משקלן בחול הרך והלח, מציגות לצידה את טביעתן של כפות רגליו, צמודים בגופם ובהוויתם, פוסעים השניים ומשאירים את רישומם, היא מרימה את ראשה לחפש את דמותם, אך רק טביעותיהם בחול נותרות כעדות לנוכחותם..
נשים רוקדות ניסים
הן נכנסות לסטודיו אחת אחת או בצמדים שנפגשו זה עתה במבואה.
התרגשות ניכרת בקילוח המילים ובשיתוף של "מה נשמע" כאילו לא התראו יובלות.
כאילו.
כולו עבר שבוע.
שבעה ימים.
168 שעות.
הן התחילו בגלל הריקוד ונשארו בזכות הקבוצה.
גבר נכנס לבר (לא סוס ולא של גרוסמן).
הוא בשנות ה – 60, גרום וקומתו כפופה.
את הסוודר והמכנסיים הללו כבר מזמן לא לובשים במחוזותינו ומה קשור הווסט צמר כבשים הזה לכאן באמצע חום יולי אוגוסט?
היא נכנסה למעלית, לחצה על כפתור קומה שבע כאשר הדלת כמעט נסגרה וכמו בסרטים, נשלחה יד לעצור אותה. הדלת נפערה מחדש. אלא מה? אפשר לסרב לה? זו הרי לא היתה
הדמעה שהתיבשה על לחיה לא הצליחה להסתיר את כאבה.
היא עמדה אל מול האבן בה נחקקו כמה אותיות בודדות שיצרו את שמו של בנה, עיניה נעצמו לשבריר שניה ודמותו הצעירה הופיעה והתגלתה במלואה.
חיוך התפשט על שפתיה והיא נראתה מאושרת כפי שהייתה ברגע שהונח בזרועותיה ביום הלידה.
היא עמדה שם לבדה, ולרגע נדמה היה שבדידותה התעצמה וגברה, היא חיפשה לעצמה מקום ישיבה למנוחה ולהתאוששות מהירה.
ברפואה המשלימה יודעים זה אלפי שנים כי הציפורניים הן חלון ראווה המשקף את המצב הבריאותי הפנימי. כבר במאה החמישית לפני הספירה היפוקראטס, "אבי הרפואה המודרנית", הצביע על הקשר בין ציפורניים ואבחון
ציפורי נפשי היקרים,
בעודכם מעסיקים את ראשכם הטרוד בשאלה הנצחית "איזו מתנה לקנות לאמי /רעייתי/ חמותי שאני כל כך אוהב(ת)" וכדי שלא תשמעו ממני את המשפט האלמותי "באמת שלא הייתם צריכים" – הייתי גם אני עסוקה במחשבות עמוקות . . .
כמה פעמים במשך החיים אנחנו נדרשים לבחירות משמעותיות?
מהי בכלל בחירה משמעותית?
האם זו שיש לה השלכה מכרעת על החיים?
האם זו שהיא "אל חזור"?
האם זו שהוויתור שבצידה (שהרי בעצם הבחירה תמיד טמון גם ויתור) היא עדיין הבחירה הנכונה?
ובכלל, מה זה נכון?
האם משהו שפעם היה נכון, הוא עדיין נכון?
היה לי חלום והגשמתי. במשך כמעט שנה כתבתי ספר. רציתי להוליד יצירה משלי בנוסף לשתי היצירות הנהדרות ששיתפתי בהן את בעלי… אחרי שהספר הושלם חלמתי שאראה אותו על המדפים בחנות ספרים וזה קרה. הספר נמכר באחת הרשתות המוכרות. אבל אז רציתי עוד. החלום הבא היה לתרגם אותו לאנגלית וכך גם עשיתי. האם אני חמדנית מדי? חברה אמרה לי להרגע. "את לא רגועה…תנוחי" היא אמרה.
כל הזכויות שמורות ל"קהילת נשים מעל 50" 2018 ©
עוצב ע"י קידום ובניית אתרים בכיף ובכיף