להקשיב לפעימות הלב.

נשים מעל 50

החיים שלי התחילו לפני 24 שנים, 
זה לא בגלל שאני בת 24, זה פשוט בגלל ששם הכל השתנה.
כילדה אהבתי לצייר, לתפור, לפסל, לרקום, ליצור ולהתנסות בכל חומר ותחום של יצירה.
אהבתי לשוטט בחנויות לאומנות יותר מאשר בחנויות הצעצועים.
תמיד נבחרתי לוועדת קישוט של הכיתה, למדתי בתיכון מקצועי במסלול עיצוב ואדריכלות – האומנות הייתה הבית הטבעי שלי.
עם השנים כשהתבגרתי מבלי לשים לב החיים שלי, כמו של נשים רבות בעולם המודרני, נכנסו למרוץ בקצב מטורף עם עומס של דרישות תפקידים  – אמהות, עבודה, בית, קרירה…
שקעתי לתפקוד של – צריך, אין זמן, מתי אני אספיק, של ריצות, מטלות ושחיקה יום יומית שהלכה והצטברה.
מהר מאוד, אבדתי את עצמי לא היה מקום למה שאני אוהבת, לדברים שימלאו אותי, מצאתי את עצמי אחרונה בסדרי העדיפויות של החיים – מוכר לך? 
כל כך הרבה פעמים אנחנו מרגישות ורוצות שינוי אבל נותנות לעצמנו את כל הסיבות בעולם למה לא עכשיו. 
לי זה קרה, לפני 24 שנים, באופן מפתיע באחת מהתקופות שהייתה אמורה להיות הכי מאושרת בחיי– לידת ביתי הרביעית, ברגע שקיבלתי מתנה מיוחדת – בת אחרי שלושה בנים, הללויה!
אבל אני התפרקתי, נכנסתי לדכאון אחרי לידה שאיים לטרוף את הכל.
חיפשתי את העוגן שירים אותי למעלה כמו שהיה בלידות הקודמות ולא מצאתי אותו. 
הבלבול היה גדול, כלפי חוץ היה לי הכל כדי להיות מאושרת – ארבעה ילדים, בית יפה, קריירה מצליחה אבל הלב היה חשוך, הישן כבר לא עבד לי יותר. 
ידעתי והרגשתי שאני לא יכולה להמשיך יותר,  ושעליי לחשב מסלול מחדש לפני שיהיה מאוחר מידי. 
משהו בבטן התעורר ואמר – את חייבת למצוא משהו שאהבת, שעשה לך טוב, משהו שהיה לך כיף לעשות.
הכרחתי את עצמי לקום ולצאת למסע חיפוש למרות שזה לא היה פשוט באותם ימים.
המסע לקח אותי אחורה לילדות וכך חזרתי ליצור.
ביום שפגשתי  את המכחול והצבע הרגשתי שהגעתי הביתה, משהו שלא היה שם הרבה שנים מתחיל לגעת בלב ולהעיר אותו לחיים. 
אני יושבת מול משטח לבן, הכל פתוח, אני מסתכלת עליו – הוא מסתכל עלי ושואל: 
מה בא לך היום? איך את מרגישה? איזה צבע תבחרי לשים עלי ? 
לאט לאט מתוך המרחב הפתוח מתחיל הציור לדבר מבפנים, עולה תחושה, מלווה בהרגשה, שהופכת לתנועה ואנחנו מתחילים דיאלוג שמתחיל בקו, אליו מצטרף אחד נוסף, בוחרת צבע להתחיל איתו והוא מביא אחריו את כל החברים שמתחברים ויוצרים ריקוד הרמוני על הדף וזרימה נעימה בגוף. מרגישה בלב מה מתאים לי ומה לא, עם איזה מהם בא לי להשתמש היום.
הזמן מאבד משמעות אני נשאבת לתוך היצירה מתחברת פנימה ,מקשיבה, נותנת לדמיון להעיף אותי.
מציירת ונזכרת בילדה שיצרה בשמחה, בתשוקה בלי פחד מה יגידו, בלי ביקורת או ספק – פשוט להיות, פשוט להינות! 
מרגישה את אותה שמחה מעירה את הלב – אירית הבוגרת והגדולה ששכחה… 
חשה רגיעה וסיפוק נישאת על גלי השראה ויצירה חדשים שממלאים אותי.
חוזרת הביתה, מתמסרת לרגע, מתמסרת לכאן ועכשיו ומקשיבה לקול הלב.
באותם ימים נולדתי מחדש.
המסע שהתחיל לפני 24 שנים ממשיך וברור לי שהוא לא יסתיים כל עוד אני כאן. 
מתוך הצורך והכאב שחוויתי נולד בי הצורך והרצון ללוות נשים בעיקר מעל לגיל חמישים שנכנסות לשלב חדש ומיוחד בחיים לאחר שהילדים גדלו ועזבו את הבית, חלקן בפנסיה או בדרך אליה והן סוף סוף מתפנות למען עצמן.  
אני עוזרת ונותנת כלים כיצד להתחבר לקול הלב, ולמצוא משמעות חדשה, שמחה ואושר מתוך הקשבה פנימה לדברים שעושים טוב – דרך החיבור לציור ולאומנות .
כמו שחיי השתנו בעזרת הציור מרגש לראות איך חייהן של נשים רבות משתנים בעקבות בחירה קטנה – בחירה בעצמן ובאושר.
זה הזמן שלך 
To follow your heart !!!

הכותבת היא, אירית שקד, יזמית ומגשימת חלומות אומנותים לנשים.

בעלת חברה לטיולי נשים בחו”ל המשלבים ציור ואומנות, רוח ונשיות  ” לצייר, לטייל, ליהנות” .
 מדריכה ומטפלת בטרילותרפיה, פסיכולוגיה חיובית, הילנג וגוף נפש.
 מלווה הורים אחרי לידה – דולה פוסט פארטום, מדריכת עיסוי תינוקות וליווי התפתחותי.

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
השארת תגובה

גלילה לראש העמוד