גילגולי אהבה

איילה שפיר נשים מעל 50

בשבת בארוחת הבוקר אמרתי לילדיי ובן-זוגי שמטרידה אותי מחשבה פילוסופית שמלווה אותי בזמן האחרון ואני רוצה לחלוק אותה איתם.

חשבתי לעצמי: איך החיים מתחילים? רובנו נולדים לתוך אהבה עצומה, כמה האמא היולדת נרגשת, והאבא והאמא מתאהבים מיד בתינוק שנולד, הם מוכנים לתת את חייהם עבורו.

האהבה לילדים שלנו כל כך עצומה שיחסית לאהבה שלנו להורינו – היא , איך לומר, אפילו יותר. אותם הורים שאהבו אותנו כ”כ, שלא ישנו לילות, שלא חסו על עצמם ורק נתנו ונתנו.

ועכשיו, זה בדיוק התור שלי- לאהוב את ילדיי אהבה ללא תנאי, ומה היה כשאזדקן ולהם יהיו ילדים? הם יאהבו אותם יותר ממה שיאהבו אותי.

האמת, זה כבר מתחיל להכעיס אותי…

אני יאהב את ילדיי ואת נכדיי, אבל אני אהיה אחרונה בשרשרת המזון של האהבה…

מבאס לא?

אני יודעת שכולם אוהבים אותי, הילדים, האחים, ואבי שיבדל לחיים ארוכים, אבל, זו לא אותה האהבה שאני אהבתי והענקתי לילדיי. כנראה האהבה הזו היא חד-פעמית ואנו חווים אותה פעם בחיים בזמן הולדתינו. 

הכותבת היא,  אילה שפיר בת 52  מטפלת ברפואה סינית ויפנית 30 שנה.

 

רוצה להפיץ את הבשורה? שתפי את הפוסט עכשיו בלחיצה על אחד הקישורים הבאים:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב google
גוגל פלוס
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב linkedin
לינדאין
שיתוף ב pinterest
פינטרסט
תגובה אחת
  1. אילה שפיר הגב

    ועכשיו למציאות, הילדים שלי עדיין קטנים וכנראה לא יהיו לי נכדים בעתיד הקרוב, בכל מקרה אני שמחה על האהבה שאני נותנת לילדיי ולאבי שיזכה לשנים טובות וארוכות, ונהנית מאהבה שאני מקבלת מבן-זוגי, ילדיי, אבי, חברותיי וחבריי.
    רק בריאות ואהבה

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד