מבצע דני

הכול מתחיל, כשיום אחד מקבלת רחל מכה רצינית באצבע הקטנה של הרגל מהשולחן במטבח.

"די, נמאס לי!" היא צועקת "נמאס לי מהמטבח הקטן והצפוף הזה!".

כבר שנים רחל חולמת על מטבח גדול ומרווח.

כמי שאוהבת לבשל, לאפות ולהתנסות בכל מיני מאכלים חדשים, היא מרגישה ממש חנוקה במטבח המיושן והקלאוסטרופובי.

אין מספיק משטחי עבודה, השיש כבר שבור בכמה מקומות.

בכל פעם שהיא רוצה לרדד בצק, היא צריכה לפתוח את שולחן הברידג' הנייד.

שלא לדבר על מקומות אחסון.

לפני 5 שנים, כשאמה הקשישה נפטרה, היא ירשה ממנה את הסרוויס של רוזנטל, 150 חלקים של צלחות, צלוחיות, כוסות וכלי הגשה. הסט הזה תופס לה מקום די נכבד במטבח ובכל פעם שהיא פותחת את אחד הארונות, הכול כמעט נופל עליה מרוב עומס.
האמת – הסרוויס ממש לא אופנתי, אי אפשר להכניס למדיח או למיקרו ואף אחד לא רוצה לאכול ממנו (פן חס וחלילה יישבר) – אבל אין לה לב לזרוק, כי זו המזכרת האחרונה מאמה.

~~~~~~~

הבעיה העיקרית של רחל, מעבר למטבח, היא דני.

דני לא אוהב שינויים.

הוא לא מבין מה היא רוצה מ"המטבח-האיכותי-שבוריס-הנגר-בנה".

"היום כבר לא בונים כאלה מטבחים" הוא אומר לה "הכול מעץ מלא. היום עושים הכול מחומרים זולים".

"אם היית נכנס למטבח ועוזר לי, היית מבין אותי!" התשובה הקבועה שלה.

ככה זה נמשך שנים.

היא מקטרת. הוא מתעלם.

היא עוד יותר מקטרת. הוא עוד יותר מתעלם.

~~~~~~~

חברותיה כבר מזמן אומרות לה שתזמין מטבח חדש מאחורי גבו של דני.

"את עובדת ומכניסה כסף בדיוק כמוהו" הן אומרות לה "אז למה את לא עושה וזהו?"

היא יודעת שהן צודקות אבל קשה לה.

היא לא מסתירה ממנו כלום ורגילה להתייעץ איתו על כל הוצאה כספית, קטנה כגדולה.

אבל ביום בו מקבלת רחל את המכה באצבע, גומלת בה ההחלטה.

היא תזמין מטבח חדש, ויהי מה!!!

רחל משתפת את בתה הבכורה גלית בהחלטתה ("אל תגלי לאבא") ומגיעה אלי.

אנחנו מתחילות בתהליך. קצת לא נעים לי לעשות את כל זה מאחורי גבו של דני, אבל אני לא מתווכחת עם הלקוחה…

קודם כל אנחנו עורכות מחקר.

אחר כך עובדות על התכנון, עד שרחל מרוצה.

מפנטזת על מטבח מודרני, עם המון המון אחסון ומשטחי עבודה בלי סוף.

אהה, וגם אי כמובן, במיוחד עבור הנכדים, שיאכלו שם כשהם מגיעים לבקר ולא בפינת האוכל המדוגמת.

אני מלמדת אותה לפתוח תיקיית פינטרסט והיא מתחילה להכניס לשם תמונות של מטבחים מכל העולם.

אחרי ששנים חיה עם "המטבח-הכבד-בצבע-חום-כהה-של-בוריס-הנגר", היא רוצה מטבח לבן, צח, נקי.

הכול מוכן. נשארה רק בעיה קטנה.

לבעיה קוראים דני.

מתי ואיך מספרים לו?

בכל פעם שהיא רואה שהוא במצב רוח טוב, היא רוצה לדבר איתו על המטבח החדש, אבל ברגע האחרון היא נרתעת.

פוחדת מהתגובה.

זו פעם ראשונה שהיא עושה משהו מאחורי גבו.

מה אם יכעס? ייעלב? יתעצבן?

~~~~~~~

הזמן עובר.

עוד חודש ועוד חודש.

יום אחד, חוזר דני מהעבודה, כולו נרגש.

"את לא מאמינה" הוא אומר לה "שולחים אותי לשבועיים לכנס בלאס ווגאס!"

דני עובד כרואה חשבון במשרד ממשלתי. כנס בלאס ווגאס זה לא משהו רגיל.

"יאללה, תזמיני גם לך כרטיס ונטוס יחד! את תמיד רצית לבקר בלאס ווגאס!"

רחל מספרת על הכנס לבתה גלית.

גלית שותקת. ושותקת. ושותקת.

רחל רואה איך הגלגלים במוחה עובדים.

היא הרי מכירה אותה טוב ובטוחה שהיא זוממת משהו.

"אמא! יש לי רעיון גאוני!" גלית מתלהבת "שאבא ייסע לבד, ואנחנו כאן נעשה את השיפוץ במטבח!"

"רצינית? אבל ממש בא לי לטוס איתו! החלום שלי זה לטייל בסטריפ של ווגאס ולראות מופע של סלין דיון, זאת מטיטאניק".

"אמא, תחשבי טוב. מה את מעדיפה? את סלין דיון או מטבח חדש???" גלית מתעצבנת "תגידי לו שאת לא יכולה לקחת חופש מהעבודה ושחבל לך על הכסף, ושיטוס לבד".

~~~~~~~

"מבצע דני" יוצא לדרך.

ברגע שהוא עולה על המונית לשדה התעופה, מתחיל המבצע.

שרשרת בעלי המקצוע מתחילה להגיע.

השיפוצניק מפרק צ'יק צ'ק את המטבח הישן.

האינסטלטור והחשמלאי עובדים יומיים ומסיימים את עבודתם.

הרצף מרצף את אזור המטבח בריצוף חדש.

הנגר מגיע לקחת מידות ומתחיל לייצר את המטבח.

הוא יודע שעליו לסיים תוך שבוע את הייצור וההתקנה ואכן הוא עובד ימים כלילות על מנת לעמוד בלו"ז.

לא רוצה לאכזב את רחל הנרגשת, שמתקשרת אליו לפחות פעמיים ביום.

אני רצה עם רחל לקנות כיור, ברז, חיפוי קיר, כסאות לאי, תאורה. לא יכולנו לקנות קודם, כי היא חששה שדני יעבור על כרטיס האשראי ויגלה.

~~~~~~~

המטבח מורכב.

גם האי עומד במקומו.

השיש הלבן עם הגידים האפורים וחיפוי הקיר המיוחד מותקנים גם הם.

רחל מתחילה למלא את הארונות בכל הכלים שלה.

הרוזנטל מוצא לו מקום של כבוד באחד הארונות העליונים.

~~~~~~~

דני חוזר מחו"ל.

נכנס הביתה וכהרגלו חולף על פני המטבח, ישירות אל הסלון.

הוא מתיישב לצידה של רחל על הספה.

מתחילים לדבר.

הוא עדיין לא שם לב.

"בא לך להביא לי כוס מים?" רחל שואלת אותו.

דני קם לכיוון המטבח ונעצר. המום ולא מאמין.

פוסע לאיטו כאילו ראה רוח רפאים.

מתחיל לפתוח דלתות ומגירות. בודק את הצירים. מלטף את השיש. פותח וסוגר את הברז החדש.

מסתובב לרחל ואומר לה: "מתי הספקת את כל זה?".

היא מספרת לו על המבצע.

הוא עדיין המום ולא מאמין.

~~~~~~~

למחרת, יום שישי, תורם של רחל ודני לארח את "החבר'ה".

זוגות זוגות הם מגיעים.

דני עושה סיור מודרך לכולם במטבח החדש.

מסביר, מדגים, מראה, משוויץ. נפוח מגאווה כמו טווס. לאף אחד מהחברים שלהם אין כזה מטבח משוכלל.

מסביר לגברים שבחבורה על הברז-החשמלי-עם-החיישן-הכחול ועל המנגנון-החשמלי-תוצרת-גרמניה בקלאפה העליונה.

"נכון שמזמן לא ראיתם מטבח כמו שלנו? חשבנו על כל פרט ופרט" הוא אומר לכולם "זה מטבח מהמגזינים, אני אומר לכם".

~~~~~~~

ורק רחל עומדת בצד ומחייכת לעצמה.

היא כבר מפנטזת על השיפוץ הבא של חדרי הרחצה.

עכשיו רק נשאר לשלוח אותו שוב לחו"ל.

הכותבת היא הדס פילובסקי רון, מעצבת פנים המתמחה בעיצוב דירות לגיל השלישי והרביעי ומעברים לדיור מוגן.